היסטוריה קצרה של הזמר העברי
"ההיסטוריה הפנימית של עם שוכנת בתוך שירתו"
מאת: אדם הפטר
שנות השבעים והשמונים
אביהו מדינה, מלחין ותמלילן, מגדולי היוצרים במוסיקה המזרחית.
אביהו נולד בשנת 1948, החל להלחין ב 1971-. הוא נחשב לחלוץ המאבק הציבורי במטרה לזכות בהכרה של התקשורת וגורמי המוסיקה השונים בז'אנר המזרחי והים תיכוני כמוסיקה ישראלית לכל דבר. כמות הלהיטים, שזכו להכרה ולביצועים לאורך השנים, מראים לנו עד כמה תרומתו של
אביהו מדינה משמעותית: 'אל תשליכני', 'אשאל אלוהי', 'ברכנו', 'זו הדרך', 'כבר עברו השנים', 'כינור דוד', 'להיות אדם', 'רעיה', 'שבחי ירושלים', 'שלום תברכנו', 'תן לזמן ללכת'. בתחילת שנות השבעים הולחן השיר 'לנר ולבשמים' על ידי
אביהו מדינה למילים של
שלום שבזי, גדול משוררי יהדות תימן שנולד בשנת 1619. עד כה נודעו יותר מחמש מאות שירים ופיוטים שלו, העוסקים בנושאי קודש, בעולם הבא, אך בעיקר שירי גאולה. מעניינת העובדה, שכמה משיריו הטובים והידועים של
מדינה, החלו את דרכם בכך, שהזמרים המיועדים לביצועם לא רצו בהם. השיר 'אל תשליכני לעת זיקנה', למשל, הולחן במקור עבור
שימי תבורי בשנת 1985, אך
שימי שחשב שזהו שיר כבד, לא רצה לבצע אותו. עברו מספר שנים עד ש
תבורי השתכנע להקליט את השיר, וגם אז היתנה זאת בכך שהוא ו
מדינה יבצעו אותו בדואט. שיתוף הפעולה הניב שיר, שהפך להמנון.
בתחילת שנות השמונים חיבר אביהו מדינה את המילים לשיר 'הפרח בגני' והלחין אותו ביחד עם משה בן-מוש. השיר התפרסם בביצועו של הזמר הנפלא, בעל קול הזמיר ויכולת ההגשה המופלאה - זוהר ארגוב, בשנת 1982 כאשר זכה במקום הראשון בפסטיבל הזמר המזרחי (מסתבר, שבהתחלה הוא לא היה מעוניין לבצע אותו במיוחד). המוסיקאי ננסי ברנדס, שעיבד שירים רבים בתחום הזמר הים תיכוני, עבד עם זוהר והעריך מאד את העובדה שזוהר ביצע את השירים, תוך שהוא מוסיף להם נופך אישי ומקורי. זוהר ארגוב נחשב כפורץ דרך לזמר המזרחי, הים תיכוני, וזכה לתואר 'המלך'. זוהר השאיר לנו מספר גדול של להיטים נפלאים: 'כבר עברו השנים', 'מרלן', 'בדד', 'להיות אדם', 'ים של דמעות', 'בואי הלנה', 'אלינור', 'עד מתי אלוהי', 'את לי לילה', 'אל נבקש'. ההצלחה של זוהר ארגוב היתה מדהימה, והיה לו, כנראה, קושי להתמודד איתה. עם הזמן הדרדר לסמים ונפטר בשנת 1987 כתוצאה משימוש יתר. המלחין וכותב המילים, דני רובס, מתאר באחד משיריו את סיפור ההצלחה והנפילה של זוהר ארגוב: 'הם סגדו לו כמו אל, הוא היה סך הכל בן-אדם. רק הפחד ההוא הלבן בעורקיו מתבטא, הוא חשב שימריא איתו, לא, הוא נופל. איך הוא שר, איך הוא שר, מה נשאר מהזוהר, מכל השירים, מה נשאר...' שירים נוספים של דני רובס - 'בדרך אל האושר', 'אני בא הביתה מהלילה'.
אהוד מנור - יליד בנימינה. כבר מילדותו כתב לעיתוני ילדים. בנוסף לשירים ולפזמונים הרבים תירגם לעברית מספר רב של מחזות, ביניהם גם מחזות זמר. כאיש רדיו וטלוויזיה ערך אהוד מנור והגיש תכניות רבות. תכנית טלוויזיה בולטת בהנחייתו היתה 'הילוך חוזר', שבה התארחו אמנים שונים. בעזרת ארכיון הטלוויזיה החזיר אהוד מנור את הצופים לאחור לקטעי שירה או משחק וכדומה, שבחר המתארח. ב - 1998 שונה שמה של תכניתו ל'איפה היינו'. בתכנית זו התארחו אישים מרכזיים בתולדות המדינה ושוחחו עם אהוד על אירועים חשובים הקשורים בסיפורה של מדינת ישראל.
הכתיבה של אהוד מנור ייחודית מאוד וזוכה להערכה רבה. סגנונו מקרב אותנו לשירה בשל פשטותו ויכולתו הנפלאה לשקף את אשר בלבנו. בשנת 1998 לכבוד שנת החמישים לעצמאות ישראל זכה אהוד מנור ב'פרס ישראל' בתחום הזמר והפזמון. יחד איתו זכתה גם הזמרת יפה ירקוני. לפניהם זכו באותה קטגוריה: נעמי שמר, משה וילנסקי, אלכסנדר (סאשה) ארגוב והזמרת שושנה דמארי.
משיריו המולחנים של אהוד מנור: 'בשנה הבאה', 'שני תפוחים', אבניבי', 'אין לי ארץ אחרת', 'עוד נגיע', 'הכינור הנאמן', 'מישהו', 'הבתים שנגמרו ליד הים', 'בלדה לשוטר', 'אני אוהב אותך לאה', 'ילדותי השניה', 'אגדת השמש והירח', 'כשתבוא' (על הנווט השבוי רון ארד), 'ללכת שבי אחרייך', 'בן יפה נולד', 'אחי הצעיר יהודה', 'אגדה יפנית', 'לעולם בעקבות השמש'. בתרגומו של אהוד מנור יצא לאור ספר משירי דרום אמריקה. השירים הבולטים בספר זה: 'אני אשתגע' ו'ארץ טרופית יפה'. אגב, תגובתו של מנור, לאחר שהתבשר על קבלת 'פרס ישראל', היתה: 'אין לי מילים. זה מצחיק שדווקא לי אין מילים'. שיר שזכה לתשומת לב מיוחדת, והפך להמנון הוא השיר 'אין לי ארץ אחרת', שכתב מנור ללחן של קורין אלאל. מילות השיר עוררו הזדהות בקהל הרחב, מימין ומשמאל, וכל אחד פרש אותו על פי נטיית ליבו.
עם פירוקה של שלישיית "החלונות הגבוהים", התחבר אריק איינשטיין לשלום חנוך ויחד יצרו את תקליט הרוק 'שבלול' (1970), שמהווה ציון דרך ברוק הישראלי. השניים הוכיחו שאפשר ליצור רוק ישראלי מקורי. מהשירים הידועים בתקליט: 'למה לי לקחת ללב', 'שבלול', 'אבשלום', 'קח לך אשה', 'מה אתה עושה, כשאתה קם בבוקר'. התקליט הבא שלהם 'פלסטלינה': 'כתבו עליו בעיתון', 'אמא שלי', 'מאיה', 'אשת האיכר', 'מה איתי'. עוד לפני שבלול יצא תקליט בשם 'במזל גדי' מלחניו של שלום חנוך בביצועו של אריק איינשטיין. את העיבודים המוסיקליים לתקליט זה הכין בכשרון רב המוסיקאי אלכס וייס שהיה בשנות הששים והשבעים מעבד מבוקש ביותר. השירים הבולטים בתקליט: 'מכופף הבננות', 'דוקטור דוליטל', 'רוח רוח', 'לילה' (מעל הצמרות עדים העננים). בתקליט 'בדשא אצל אביגדור', מלחניו של מיקי גבריאלוב, שניגן גם בגיטרה בס, ניגן חיים רומנו בגיטרה חשמלית. חיים רומנו הוא נגן גיטרה משובח, הלוקח חלק במופעים שונים לאורך השנים. סגנון נגינתו מגוון ויש ביכולתו לנגן כגיטריסט מוביל במופע רוק, כמו כן, לנגן בבוזוקי בערב זמר יווני. גבריאלוב כמוביל בתחום הרוק הישראלי, הקליט לא מעט שירים מלודיים שקטים: 'פוליה', 'זה היה סיפור של חורף', 'אבא סיפור', 'אל תבכה ילד', 'ערב מול גלעד'. כמו כן, הוסיף מאפיינים ים-תיכוניים למוסיקה שלו: 'יש לי בית וגיטרה', 'טלי טלי'.
סדרת תכניות הטלוויזיה 'לול' הייתה אחת היצירות של אריק איינשטיין בשיתוף עם אורי זהר, שעיקר השפעתו היתה במשחק ובכתיבת מערכונים. בתכניות אלה התגלה פן נוסף של אריק איינשטיין, כשחקן וחקיין מופלא. כמו כן השתתפו צבי שיסל, ג'וזי כץ, להקת הצ'רצ'לים, שלום חנוך, משה איש כסית, דורי בן זאב (יוצר ושדרן רדיו).
אריק איינשטיין אינו רק זמר נפלא (אולי הטוב ביותר שיש לנו), הוא גם תמלילן מוכשר מאוד. כאשר מיחסים לו את התואר משורר או פזמונאי, הוא מצטנע ואומר - 'לא אני'. העובדות מדברות בעד עצמן: 'אני ואתה', 'עוף גוזל', 'כל השבוע לך' (של החלונות הגבוהים), 'הימים הארוכים העצובים', 'יושב בסן פרנציסקו על המים', 'סע לאט', הנם חלק קטן ומזערי מרשימה ארוכה של שירים ידועים, שלהם כתב את המילים.
לבנות ולהיבנות, כך ניתן לכנות את הקריירה העשירה והמגוונת של אריק איינשטיין. אחרי שלום חנוך באו יוצרים מוכשרים נוספים ויצרו יחד עם אריק איינשטיין תקליטים נפלאים. מלחינים כמו מיקי גבריאלוב ('אני ואתה נשנה את העולם', 'סע לאט', 'עוף גוזל', 'קפה טורקי', 'הכניסיני תחת כנפך' ועוד), שם טוב לוי ('יכול להיות שזה נגמר', 'עוד ניפגש', 'שיר אחרי המלחמה'), יצחק קלפטר ('יושב על הגדר', 'שביר', 'בשבחי הסמבה'), יוני רכטר ('עטור מצחך זהב שחור', 'זו אותה אהבה', 'שבת בבוקר', 'קילפתי תפוז', 'מה עושות האיילות', 'אדון שוקו', 'גברת עם סלים'), הם דוגמא ליוצרים התורמים למבצע ומקדמים את הקריירה שלהם עצמם.
המופע הפומבי האחרון של אריק איינשטיין היה בשנת 1977: 'אנשים אוהבים לשיר'. מופע בשם זה רץ מספר פעמים בעיקר ב'היכל התרבות' בתל אביב. שלמה יידוב, מוטי דיכנה, אוהד אינגר, אסתר שמיר, אפריים שמיר ויוני רכטר ליד הפסנתר, גם כמעבד מוסיקלי, השלימו צוות נפלא, שיצר מופע מושלם. זכיתי לצפות בהופעה ולהיות בין המאושרים, שראו את אריק איינשטיין במיטבו. חלק מרכזי מהמופע מונצח בתקליט הופעה חיה, מרץ 1977. בין תקליטיו החשובים ראוי לציין את הסדרה: 'ארץ ישראל הישנה והטובה'. אלבום הבכורה של אריק איינשטיין כסולן, הוקלט לקראת סוף שנת 1966. כל שירי התקליט נכתבו ותורגמו ע"י הפזמונאית והמלחינה דפנה אילת, חלק מהם ללחנים זרים. משירי התקליט: 'הלילה הזה' ,'אל תבכי ילדה', 'אורה' ו'הגשם מטפטף'. המוסיקאי סטו הכהן עיבד את השירים בסיגנון סלוני רומנטי שהיה מאד פופולרי באותן שנים.
אחד השירים הבולטים, שהקליט אריק אינשטיין בשנות התשעים, הוא השיר: 'לבכות לך'. אביב גפן שלח לאיינשטיין קלטת עם השיר, שמילותיו בטאו פרדה של גפן מחבר קרוב, שנהרג בתאונת דרכים. השיר היפה והמרגש שביטא אבל פריטי, הפך לאחר 4.11.1995, לשיר המזוהה ביותר עם הזעזוע בעקבות רצח רבין .
יהודית רביץ- יוצאת להקה צבאית. רוקיסטית מובילה, שהחלה בפעילות כמלחינה וכזמרת באמצע שנות השבעים. סגנונה מעורב: שירים שקטים ('מלה טובה', 'וידוי', 'אגדת אופליה', 'הילדה הכי יפה בגן', 'דרך המשי', 'יצאתי לטייל עם הכלב'), לעומת שירי רוק, כאשר הגיטרה החשמלית מובילה: 'רחבת הריקודים', 'בוא נרקוד', 'באה מאהבה', 'ארבע לפנות בוקר', 'הירוק היום ירוק מאוד', 'זה בא והולך'. יהודית רביץ היא זמרת מעולה ובעלת אישיות בימתית חזקה ביותר, המצליחה לרגש ולמשוך קהל רב להופעותיה. השיר 'סליחות', שהלחין עודד לרר למילים של לאה גולדברג, שאותו ביצעה רביץ בפסטיבל הזמר 1975, שם אותה על המפה.
בועז שרעבי - מלחין נפלא. מגיש את שיריו בצורה מאוד מרגשת עם נוכחות חזקה מאוד על הבמה. השיר 'פמלה' בביצועו היה פורץ הדרך בסביבות שנת 1970. את 'חופשי ומאושר', הלחין לצמד "אילן ואילנית" בסוף שנות השישים. בועז מתקשר לחיינו בכל הזדמנות, ביום עצוב וביום שמח. שיריו מושמעים הרבה מאוד בתקשורת: 'לתת', באירועים שונים וגם בצה"ל כסמל של הקרבה ונתינה ללא גבול. 'חייך וחיי', גם בימי זיכרון. 'תני לי יד' (מתוך הסרט 'סורגים', לחן נורית הירש, מילים יורם טהר-לב), 'אצלי הכל בסדר', 'אהבה לבנת כנף', 'את לי לילה', 'מי ידע שכך יהיה' (מילים ולחן עוזי חיטמן) ולאחרונה 'כשתבוא', הכוונה ליום שובו המיוחל של נווט חיל האוויר רון ארד (מילים אהוד מנור). יוצרים רבים בארץ ניסו לשלב ביצירתם מזרח ומערב. בעיני, בועז שרעבי עושה זאת בצורה היפה והטבעית ביותר.
מי שלא ליקק דבש בדרך לפרסום, ואף עבר דרך חתחתים, היה הזמר, ניסים סרוסי ('איני יכול', 'אשליות'). הדעה, שלעגה לפשטות הטקסט והלחן, באה לידי ביטוי בתכנית הטלוויזיה 'טנדו', בהנחייתו של ירון לונדון (1974), בה התארח הזמר. היחס של המנחה לזמר באותו שידור טלוויזיה, הכה גלים בכל אמצעי התקשורת.
בתחילת שנות השבעים הפכו חלק מהזמרים בסגנון הים-תיכוני-מזרחי לזמרי חאפלות, שהוקלטו על גבי קלטות והופצו בכמויות עצומות. (מכאן הביטוי - 'זמרי הקסטות'). בין זמרי החאפלות: דקלון, אהובה עוזרי ורמי דנוך. תקליט, שיצא ב - 1974 על ידי רמי דנוך ולהקת "צלילי העוד", כלל בין היתר את הלהיטים: 'בזכרי ימים ימימה', 'מעפולה' (חנה'לה התבלבלה), 'הביאני אל בית היין', 'איילת חן', 'סעי יונה', 'שלום לבן דודי'.
צביקה פיק ידע לנצל את היותו כוכב במחזמר 'שיער', שהוצג בסוף שנות השישים. הוא פרץ בקריירה עצמאית כזמר וכמלחין המבצע את שיריו. הוא זה שהכניס את הסינטיסייזר ככלי ליווי מרכזי. נושאי שיריו ולחניו הרוקיסטיים סחפו את הנוער והצליחו להסיט את תשומת הלב מאליל הנוער של אז, אריק איינשטיין. אגב, הזמר, גבי שושן, כיכב גם הוא באותו מחזמר והקליט לאחר מכן את השיר 'שש עשרה מלאו לנער'. סגנון הופעה של צביקה פיק הזכיר את הופעותיו של הזמר והיוצר הבריטי, דיויד בואי, ונחשב בשנים אלו פרובוקטיבי. לעתים עסקה התקשורת באלמנטים החיצוניים יותר מאשר במוסיקה עצמה.
ב - 1981 הופיע צביקה פיק ב'עיר הנוער' בתל אביב. בהופעה ההיא התברר מיהו אליל הפופ הישראלי הראשון, שהביא להיסטריה של מעריצות. מארגני המופע ב'עיר הנוער' לא שיערו, שארבעים אלף צעירים יסתערו על השערים. ההערכה המכסימלית היתה חמשת אלפים צופים. כדי למנוע אסון נפתחו כל השערים, וההמון פרץ פנימה כדי לצפות בצביקה פיק מבצע את 'אהבה בסוף הקיץ' ו'מרי לו'. בנות התעלפו, וסדרנים חטפו מכות. פיק הוברח בניידת משטרה מוסווה במדים.
השירים של צביקה פיק עמדו במבחן הזמן והוא חוזר ומופיע בהופעות פומביות בשנות התשעים ומושמע בכל כלי התקשורת. עוד משיריו הידועים: 'אלה סינדרלה', 'נאסף תשרי', 'הרקדן האוטומטי', 'מוסיקה', 'אלף נשיקות' (גם בביצועו של יהורם גאון), 'אין מדינה לאהבה', 'שני תפוחים', 'שיר הפריחה' בביצועה של עופרה חזה, 'דם חם' בביצועה של שרי.
בתחילת שנות השמונים בצעה אילנית את השיר 'נחמה' (לפעמים אני, לפעמים אתה, כה זקוקים לנחמה), מילים רחל שפירא, לחן נורית הירש. הזמרת, יוצאת הצמד "אילן ואילנית", הקליטה עוד מספר לא מבוטל של להיטים לאורך השנים: 'כבר אחרי חצות', 'ללכת שבי אחרייך', 'אהבתה של תרזה דימון', 'הנה ימים באים', 'שם' (אירוויזיון 1974).
להקת "הכל עובר חביבי" נבנתה, למעשה, משלישיית "אף אוזן גרון", שצרפה אליה את הזמרת הנפלאה שלומית אהרון. צרופה של שלומית עשה את ההבדל הגדול. הלהקה יצאה במספר תכניות משירי שנות השישים הלועזיים ושרה גם שירים בעברית: 'סימן שעוד לא הגענו', 'הכל עובר חביבי', 'האורח', 'החגיגה נגמרת'.
באמצע שנות השבעים התחבר שלום חנוך לאריאל זילבר ושניהם יצרו יחד עם יהודה אדר (גיטריסט), עם מאיר ישראל (מתופף) ועם איתן גידרון (בסיסט) את להקת "תמוז". להקת רוק נפלאה שהקדימה את זמנה. בין להיטיה הידועים: 'לא יודע איך לומר לך', 'סוף עונת התפוזים', 'מה שיותר עמוק יותר כחול', 'ככה את רצית אותי', 'מישהו הפסיק את הזרם', 'אהבה שקטה'. הלהקה הופיעה גם כלהקת ליווי בתכניתו של אריק איינשטיין 'סע לאט', כשאת רוב שירי התוכנית הלחין מיקי גבריאלוב. באמצע שנות השבעים הוציא אריאל זילבר, יוצר רוק ייחודי, את תקליטו הראשון, 'רוצי שמוליק'. הצלחת השיר 'רוצי שמוליק' נתנה את הדחיפה להוצאת התקליט ולצירוף שירים ידועים קודמים שלו כמו: 'אגדה יפנית', 'בטי בם', 'שמש שמש', 'אני שוכב לי על הגב', ושיר באנגלית, MOVIE INSTEAD (קולנוע במקום), שהוקלט במהלך שהותו בלונדון. בסגנון שירתו יש קריצה אל הקומיות והשובבות.
מאיר אריאל - קיבוצניק, דוגמה וסמל למי שאינו ממש זמר, אך מצליח להעביר את רעיונותיו ומנגינותיו בצורה מושלמת. 'טרמינל', השיר הראשון שהתפרסם, מדבר על מצוקות אישיות, של מי שנשלח לשדה התעופה לראות מטוסים ממריאים על מנת להקל על בעיותיו האישיות. השיר הוא דוגמא לטקסטים האישיים והחושפניים מאוד של מאיר אריאל. לחניו והגשתו הקולית (בין דיבור לשירה) ייחודיים מאוד, ובני הנוער רואים בו דמות להזדהות. משיריו הידועים: 'נשל הנחש', 'דוקטור התחכמות'. הוא זה שכתב את הטקסטים לשירים 'ערב כחול עמוק', 'אגדת דשא' 'מתחת לשמים', 'סוף עונת התפוזים'. יש שכינוהו – צייר של מילים.
'אין לי ארץ אחרת', שיר חשוב שיצר הזדהות בקרב מאזינים רבים, הולחן על ידי קורין אלאל למילים של הפזמונאי אהוד מנור. השיר מדבר על האפשרות היחידה, והיא להישאר כאן, בארץ הזו, על אף הכל. קורין היא מלחינה מוכשרת מאוד. שייכת לסוג היוצרים המדגישים את היצירה והעברת המסר, ופחות את הקול הגדול והרחב. שירים נוספים שהלחינה: 'ארץ קטנה עם שפם', 'אנטרטיקה', 'אל תקרא לי מותק', 'תן לי קצת ממך', 'חזקה מהרוח', 'אי שם בלב', 'סופרת כבשים'. אפשר לשייך את קורין אלאל כאחת מהזמרות - יוצרות, הבולטות במוסיקת הרוק הישראלית.
עוזי חיטמן, יליד גבעת שמואל, שירת בלהקה צבאית. סגנונו המיוחד מבטא רחשי לב עממיים וקשר למקום. דוגמאות לכך אפשר למצוא בשירים: 'כאן', 'ארץ הצבר', 'נולדתי לשלום' ושיר המבטא פרידה מהבית עם הגיוס לצבא, 'מי ידע, שכך יהיה'. שיר געגועים אחר 'ניגונה של שכונה' (היו ימים כשעוד היינו ילדים). עוזי כתב מספר שירי ילדים: 'ילד אתה שואל', 'למה הגדולים לא לומדים מהקטנים', 'הילד הכי קטן בכיתה'. בין שיריו גם כאלה הנוגעים בסגנון החסידי והמזרחי: 'אדון עולם','ברך עלינו' (שניהם מן התפילה) 'לילה בלי כוכב', 'עוד סיפור אחד של אהבה', 'בלילה בחצות', 'כמו שאתה יודע', 'מרלן', 'תודה'.
אריק סיני - בין שיריו הבולטים: 'שובי לפרדס', 'סוף מעגל', 'צל כבד', 'דרך הכורכר', 'מסתובב ושר', 'העיירה שלי'.
דורי בן זאב, שדרן רדיו ויוצר בעל חוש הומור מיוחד, הגיש לנו כמה שירים: 'רדיו דבר אלי', 'גנבים', 'לאה', 'למון טרי', 'ואתם רוקדים'.
בסוף שנות השבעים לאחר זכייתו של יזהר כהן באירוויזיון עם השיר 'אבניבי', אירחה ישראל את התחרות בפעם הראשונה בתולדותיה. להקת "חלב ודבש" עם הסולנית גלי עטרי בצעה את השיר 'הללויה', שהולחן על ידי קובי אשרת למלותיה של שמרית אור. השיר זכה במקום הראשון ולמאות ביצועים בשפות שונות, לרבות בשפה הסינית.
התמלילן עלי מוהר, בנו של יחיאל מוהר, שהוזכר בעמודים הראשונים , כתב מספר לא מבוטל של שירים, שזכו ללחנים, ביניהם: 'שיעור מולדת', 'שש עשרה מלאו לנער', 'שכשנבוא', 'העיקר זה הרומנטיקה', 'נגיעה אחת רכה', 'שיר נבואי קוסמי עליז' (יחד עם יוני רכטר).
תקליט חשוב בזמר הישראלי הוקלט על ידי הזמרת המעולה נורית גלרון, משירי המשורר נתן זך. בין השירים המובילים בתקליט: 'כי האדם עץ השדה', 'כשצלצלת רעד קולך', 'אין לי' (כמעט כלום אבל הכלום הזה הוא שלי). הלחינו שירים לתקליט מלחינים מהשורה הראשונה בארץ: מתי כספי, יוני רכטר, שלום חנוך, אילון וירצברג (מלווה כגיטריסט ומעבד מוסיקלי במופעיה לאורך השנים), יואל לרנר (שותף ללהקת ה'סיקסטיז' יחד עם מוטי דיכנה), חנן יובל, שלמה יידוב ואלכסנדר ארגוב. אילן וירצברג היה שותף לתקליט בשם 'בציר טוב' (משירי המשוררת יונה וולך) כשהשיר המוביל הוא 'יש סקס אחר'.
שימי תבורי, זמר בעל קול מדהים, זוהה בתחילת דרכו עם הזמר המזרחי. במשך השנים גיוון את סגנונו. בין היתר שר שירים של מלחין ותמלילן ממוצא פולני בשם עוזי חיטמן: 'ברך עלינו', 'לילה בלי כוכב', 'עוד סיפור אחד של אהבה', 'בלילה בחצות', 'אתמול היית שונה'. את להיטו 'אל תשליכני לעת זקנה', הלחין אביהו מדינה למילים מתוך 'תהילים'. שירים נוספים: 'הלנה', 'אין לי אהבה', 'שבחי ירושלים', 'תני לי את הלב'. במקביל לשימי תבורי נזכיר זמר מעולה נוסף ששר עם הרבה נשמה, אבנר גדסי: 'לוליטה', 'נערה מספרד', 'נפרדנו כך', 'הגברים בוכים בלילה', 'שרונה'.
על רקע 'מלחמת לבנון' שרה רביעיית "האחים והאחיות" את שירה 'בוא בשלום'. כמו כן הקליטה את השירים: 'אלוהים מרחם על ילדי הגן', 'כמו בלדה' (אם זר קוצים כואב), 'מוכרת פרחים קטנה'. שירים נוספים על רקע 'מלחמת לבנון': 'השחרור' שיר של הזמר מני בגר ו'שתי אצבעות מצידון' בביצועו של בועז עופרי.
שני צמדים ותיקים "הפרברים" ו"הדודאים" בנו תוכנית משותפת בתחילת שנות השמונים. שלושה שירים בולטים מן התוכנית: 'תלבשי לבן' 'שי' ו'צל ומי באר'.
תוך כדי שירותם בלהקת הנח"ל בתחילת שנות השבעים המציאו גידי גוב, אפריים שמיר, אלון אולארצ'יק, מאיר פניגשטיין ובראשם דני סנדרסון, את דמותו של 'פוגי' וכתבו את המחזה המוסיקלי 'סיפורי פוגי'. את רוב השירים והמערכונים כתב והלחין דני סנדרסון. מיד עם השחרור מצה"ל הצטרפו לחבורת "כוורת" יוני רכטר, יוצא להקת 'התותחנים', ויצחק קלפטר, יוצא 'צוות הואי שריון'. הלהקה הצליחה מאוד בסיגנונה החדש ומשכה אליה קהל רב ומגוון. סגנון ההופעה היה כמו בלהקה צבאית, מערכון ושיר לסירוגין. אפשר לשייך להם את ראשית הומור ה'נונסנס' בשירה כמו במערכונים, כשדני סנדרסון הינו הרוח החיה. משירי הלהקה: 'המגפיים של ברוך', 'שיר המכולת', 'הי יו יה', 'שיעור מולדת', 'היא כל כך יפה', 'נתתי לה חיי', 'פה קבור הכלב' ועוד רבים וטובים.
לאחר פירוק "כוורת" הקים דני סנדרסון את להקת "גזוז", שכללה גם את גידי גוב ומזי כהן. משירי הלהקה: 'תשע בכיכר', 'ציפי פרימו', 'אמא ודני'. עם פירוק "גזוז" המשיך סנדרסון כתמלילן ומלחין בערבי יחיד מוצלחים מאוד, בהם ביטא גם את כישרון הסטנד-אפ שלו. 'שיר החתונה', 'זה הכל בשבילך', 'הגלשן', 'מה הדאוין שלך', 'פיקששתי', 'תה עושה סחרחורת' - שירים אלה הם מדגם מתוכניות היחיד של סנדרסון.
אלון אולארצ'יק המשיך כנגן בס והתגלה כיוצר בשנות השמונים. 'בא לשכונה בחור חדש', 'היא הולכת בדרכים', 'כל הליל אני בגנך', 'בואי נגיד', 'לדבר', הם חלק מלהיטיו בהמשך דרכו.
השיר 'בא לשכונה בחור חדש', חובר ע"י אולארצ'ק בניו יורק שם שהה בתחילת שנות השמונים. באותה תקופה הופיע האמן במועדון בניו יורק, שבו הופיעו בין היתר זמרים ישראלים עם סגנונות שונים, כולל סגנון מזרחי. 'בא לשכונה בחור חדש' הוא כנראה תוצאה של ההשפעות מתקופה זו. השיר מערב בתוכו לחן בסגנון ים תיכוני יחד עם טקסט המזכיר מילים מן המקורות. באותה תקופה היו נסיונות נוספים של זמרים ממוצא אשכנזי, להקליט בסגנון מזרחי. השיר של אולארצ'ק התחבב על הקהל וזכה להרבה השמעות הרדיו.
יצחק קלפטר, מלחין מוכשר ביותר ('היא כל כך יפה' ב"כוורת"), פיתח סגנון, בו הגיטרה החשמלית היא המובילה בחשיבה המוסיקלית. היה חבר בלהקת "אחרית הימים" ולהקת "צליל מכוון". משיריו הבולטים: 'צליל מכוון', 'האהבה שלי היא לא האהבה שלו', 'שיר אהבה בדואי'. ניתן להגדירו כרוקיסט באווירה בלוזית. אגב, נעימה מפרי עטו בביצועה הקולי של יעל לוי מהווה את אות הפתיחה לתכנית הידועה בגלי צה"ל 'ארבע אחר הצהרים'. קלפטר ביצע יחד עם יעל לוי את אחד משיריו היפים 'בלילה' באחד מפסטיבלי הזמר והפזמון בתחילת שנות השמונים. שירים נוספים של יעל לוי: 'אי ירוק בים', 'בלדה לנאיבית'.
יוני רכטר נולד בתל אביב, והוא מחשובי המלחינים הישראלים. רכטר מהווה אבן דרך חשובה בזמר והפזמון הישראלי. בחלק משיריו יש רמז לסגנון הג'ז. במקביל ל"כוורת" שיתף פעולה עם קלידן בשם אבנר קנר. בין לחניו הראשונים נמצא השיר 'דמעות של מלאכים', שהולחן על ידו בסוף שנות השישים, למילים של דן מיניסטר, בהיותם עדיין תלמידי תיכון. לחניו של יוני רכטר מורכבים, וסגנונו מקורי מאוד. השיר 'עטור מצחך זהב שחור', שהלחין למילים של המשורר, אברהם חלפי, זכה בתחילת שנות השמונים, במשאל שמנה כמאה אמנים, כשיר היפה ביותר, שהולחן בארץ מקום המדינה.
אחד הפרוייקטים לילדים, שעשה רכטר, היה כתיבת רוב המוסיקה לתקליט 'הכבש השישה עשר' ('הילדה הכי יפה בגן') לטקסטים של יהונתן גפן. בפרוייקט 'הכבש השישה עשר' השתתפו גם דיויד ברוזה (הלחין את 'רעמים וברקים'), יצחק קלפטר (הלחין את 'אני אוהב') והזמרים יהודית רביץ וגידי גוב. . מכיוון שעדים אנו לשינוי מהותי בגישה, שבעקבותיה נפתחה דרך ליוצרים להגיש את יצירתם, מצא עצמו יוני רכטר שר חלק לא מבוטל משיריו, אף על פי ששירה אינה הצד החזק ביותר שלו. בשניים מתקליטיו הבולטים של גידי גוב ('גידי גוב', '40:06') אנו מוצאים את רכטר כמלחין ומעבד ברוב השירים. ביניהם: 'העיקר זה הרומנטיקה', 'כבו האורות', 'בלעדייך', 'כלים שלובים', ויש אי שם.
גידי גוב - מהזמרים הבולטים בלהקת הנח"ל וב"כוורת". זמר מעולה, שהביא חידוש בסגנון שירתו המיוחד. גידי הוא גם שחקן מוכשר מאוד. השתתף בסרטים 'הלהקה', 'דיזינגוף 99', 'מסע אלונקות'. גידי הצליח מאוד כאחד המנחים בתוכנית הפופולרית 'זהו זה'. בתכניתו 'לילה גוב' בטלוויזיה שילב גידי גוב מונולוג סטאנד אפ, יחד עם הנחייה בסגנון מאוד ייחודי, וכמובן את שירתו. במסגרת התוכנית התארחו, בין היתר, זמרים, וגידי מבצע איתם גרסאות כיסוי חדשות. משיריו הבולטים: 'ערב אבוד', 'אני שוב מתאהב', 'יש אי שם', 'פרח' (למה ליבך כמו קרח?), 'שלל שרב'.
זמר מצוין, שבלט בלהקת הנח"ל וב"כוורת", אפריים שמיר, (ביצע את הגרסה המקורית לשיר 'מיקה', כשהיה עדיין בלהקת הנח"ל). כסולן ב"כוורת" ביצע את 'היא כל כך יפה' ו'שיעור מולדת'. בהמשך דרכו, אחרי "כוורת", הקליט את 'הרבה יותר מסתם אחת', 'הידעת את הדרך', 'רוקד לקול הבנות'.
בשנת 1972 מתגלה צמד יוצרים מופלא, מתי כספי ושלמה גרוניך. תוכניתם 'מאחורי הצלילים' הורכבה מלחנים משותפים, ושל כל אחד מהם לחוד. הסגנון, שהציגו, היה חדש וזכה להערכה רבה בתחנות הרדיו ובין המוסיקאים. גרוניך, ליד הפסנתר, בשילוב קולו הגבוה, יחד עם שירתו של מתי כספי והגיטרה, יצרו מופע ותקליט, הנחשבים מהטובים בתולדות המוסיקה הישראלית הפופולארית. משיריהם: 'ואותך', 'אלוהים מרחם על ילדי הגן', 'רוזה מרציפן'. עם פירוק הצמד פנה כל אחד לדרכו. גרוניך הקים את שלישיית "קצת אחרת" יחד עם שם טוב לוי ושלמה יידוב. משיריהם: 'שניים סינים', ו'הנסיך הקטן'. שירים נוספים של גרוניך לאורך השנים: 'נואיבה', 'שירים פשוטים', 'יש לי סימפטיה'.
המלחין, שם טוב לוי, הלחין את נעימת הנושא לסדרה 'עמוד האש', סדרת טלוויזיה, שהוקרנה בשנות השמונים וסיפרה את תולדות ה'ציונות'. כמו כן הלחין וביצע את השירים 'שובי לביתך', 'טווס הזהב', 'בלילות הסתיו' ו'התעוררות'. לאחר פירוק שלישיית "קצת אחרת" פנו שלמה יידוב ('חולם בספרדית') ושם טוב לוי ליצחק קלפטר ('צ'רצ'יל'), ויחד יצרו את "צליל מכוון": 'לוקח ת'זמן', 'ימים לבנים', 'ילדי הירח'.
"צליל מכוון" ו"קצת אחרת" חיפשו ליצור מוסיקה שונה, מזו שהיתה עד כה בארץ. במובן מסוים היה הסגנון החדש חיקוי למוסיקה, שהיתה פופולרית בבריטניה ובארצות הברית, כאשר היוצרים מתייחסים לאווירה הכללית בארץ. הרכבים אלה זכו להערכה בעיקר אצל מביני דבר. הצלחה מסחרית גדולה לא הייתה כאן.
בתקליט הסולו הראשון שלו הלחין מתי כספי את כל השירים, שר ונגן בכל הכלים. תפיסתו המוסיקאלית של מתי כספי ייחודית ומקורית מאוד. ההרמוניה שלו סבוכה לעתים קרובות, אך יחד עם זאת, הצליח להגיע להישגים ולהכרה מקהל רחב, שהתפעל מן החשיבה המוסיקלית החדשה. מאז שחרורו מ'להקת פיקוד הדרום' השקיע כספי רבות לטיפוח ופיתוח קולו, שבא לידי ביטוי בשירתו ובביצועיו היפים והמרגשים. אציין חלק מזערי משיריו: 'לקחת את ידי בידך', 'מקום לדאגה', 'ברית עולם', 'בלילות הקיץ החמים', 'כשאלוהים אמר בפעם הראשונה', 'ילדותי השנייה', 'הנה הנה'.
במופע 'ארץ טרופית יפה' הביא מתי כספי לארץ את בשורת המוסיקה הברזילאית, כמי שאהבה, העריכה ואף הושפע ממנה בהמשך דרכו. פרט למתי, שעיבד את השירים מוסיקלית, תוך שהוא נעזר בתרגומיו של ידידו אהוד מנור, שותפו במופע: "הפרברים", צילה דגן, יהודית רביץ, קורין אלאל ויוריק בן דוד. השיר 'ארץ טרופית יפה' היה השיר המוביל (לחן של ג'ורג' בן, מלחין ברזילאי ידוע). מופע נוסף משירי דרום אמריקה (ארגנטינה, צ'ילה, פרו, ונצואלה ועוד) יצר מתי, יחד עם צמד "הפרברים". התוכנית נקראה 'שיר אהבה רחוק' והתבססה על שירתו של מתי יחד עם הצמד בליווי אקורדיאון וגיטרות בלבד. השיר המוביל בתוכנית היה 'אני אשתגע' (השיר זכה גם לביצוע מרשים מפי נורית גלרון). בהמשך הקליט מתי כספי תקליטים נוספים ביניהם גם תקליט ילדים עם שירים נפלאים בהם: 'כלבלב הו בידי בם בם', 'הסביבון שלי', 'באני'.
תקליט חשוב הלחין מתי עבור הזמרת ריקי גל, שבעקבותיו יצרו יחד מופע משותף, שהבליט את יכולת הביצוע של ריקי גל כזמרת רוק ונשמה ('מערבה מכאן', 'מה זאת אהבה', 'בצער לא רב', 'ילד אסור ילד מותר' והדואט 'מקום לדאגה').
בשנות השמונים הקליט מתי שני תקליטים נפלאים: כל השירים מלחניו של אלכסנדר ארגוב. סאשה ארגוב שיבח מאוד את פרשנותו ובעיקר את ביצועיו הקוליים לשיריו, ויצא יחד עם מתי במופע משותף: 'מתי ואלכסנדר'. סאשה על יד הפסנתר, ומתי עם הגיטרה. כל מילה מיותרת.
מתי כספי נולד בקיבוץ חניתה. למד לנגן בפסנתר בהיותו ילד. עוד בלהקה הצבאית זכה להכרה כמלחין מוכשר: 'אני מת', 'נוסעים רחוק' (לאילת לאילת).
גלי עטרי, זמרת בעלת קול נפלא, הקליטה להיטים רבים לאורך קריירה מתמשכת: 'אין לי ארץ אחרת', 'חזקה מהרוח', 'ולנטינו', 'תני לו פרח', 'דואט פרידה' (יחד עם הזמר מני בגר), 'הכל עומד במקום', 'רק אתמול'. גלי היא אחת משלוש אחיות שהצליחו כל אחת בתחומה: שוש (רדיו) ויונה (שחקנית תיאטרון ומחזמר). זכור לטובה תפקידה של גלי בסרט 'הלהקה', המספר על הווי החיים בלהקה הצבאית בתקופת מלחמת 'ההתשה' (אחרי מלחמת 'ששת הימים') על גדות תעלת 'סואץ'.
שלמה ארצי יוצא להקת 'חיל הים' ('שוטי ספינתי', 'המלח שלי'). עוד בטרם הסיר את המדים, הספיק לזכות במקום הראשון בפסטיבל הזמר של 1970 עם השיר 'פתאום עכשיו פתאום היום' (אהבתיה). די מהר הפך שלמה ארצי ליוצר שכתב את הרוב המכריע של המילים והלחנים לשיריו.
שלמה כותב על מצוקות, סיפורים שבינו לבינה, חוויות אישיות והתלבטויות. שיריו מוצאים אוזן קשבת אצל הנוער, וגם בוגרים יותר מוצאים בהם עניין להזדהות. במבחר שירים מחמשת תקליטיו הראשונים אפשר לזהות את הכיוון הכללי ביצירתו: 'מהן המילים', 'במטוס סילון', 'שינויי מזג האוויר', 'פתאום שלא באת', 'לא עוזב את העיר', 'גבר הולך לאיבוד', 'נרקוד נשכח'. לאחר מכן באו 'חום יולי אוגוסט', 'תחת שמי ים תיכון' ו'רוקר חי'. היום שלמה ארצי כבר 'מנגב לך את הדמעות'... היכולת והצורך בהתבטאות באים לידי ביטוי גם בהגשת תכניות רדיו משלו. בהופעות של ארצי ניתן למצוא חתך רחב של מעריצים, כאשר כל אחד מוצא בשיריו את הקרוב ללבו. התקליט 'לילה לא שקט', הוא שהביא את המפנה, מהופעות באולמות קטנים כמו 'צוותא' למופעי ענק ב'היכל התרבות' ובקיסריה. שלמה ארצי הוא סיפור הצלחה כבר קרוב לשלושה עשורים. בתשובה לבקשת עיתונאי להביע את דעתו על יוצר חדש לקראת סוף שנות התשעים, הגיב שלמה ארצי בערך כך: 'נשמע טוב, אך לא יכול לומר לך מה יהיה בעוד מספר שנים בתקליט החמישי....
עמוד תווך ברוק הישראלי לאורך השנים הוא שלום חנוך. החל בתקליטים, שעשה עם אריק איינשטיין ('שבלול', 'פלסטינה', 'במזל גדי') ובהמשך 'אדם בתוך עצמו', שהחזיר אותו בגדול, אחרי שניסה לפתח קריירה באנגליה. היה צלע מרכזית בלהקת "תמוז". כשרון ההלחנה שלו מיוחד במינו: 'ילדים של החיים', 'פראג', 'מאיה', 'האדם עץ השדה', 'חוזה לך ברח', 'אגדת דשא'. אילו סופרלטיבים אפשר עוד לכתוב על מלחין השורות: 'והוא חושב שילדים מאמינים לזה, מן לילה שכזה כזה...'. שלום חנוך הלך והתפתח לאורך השנים. התקליט 'חתונה לבנה' היה פריצת דרך לכוונים חדשים, שלקח זמן להתרגל אליהם, אך זכה להערכה גדולה מאוד, במיוחד מעורכים מוסיקליים ברדיו. שלום מחבר את הרוב המכריע של המילים לשיריו ומביע את עצמו בשירה בצורה מאוד רגישה: רוק ורוך. מסתבר, שהיה זה אריק איינשטיין, שדחף את שלום חנוך לא להסתפק בהלחנה וכתיבה, אלא לצאת קדימה ולשיר. חנוך בחר להיות יוצר אישי בתקופה ששירי "אנחנו" שלטו ביצירה הישראלית, בסוף שנות הששים. הוא זה שהביא את השינוי בגישה המוסיקלית ובתוכן המילולי במוסיקה הקלה בישראל. שלום חנוך הצליח לחבר את העברית לשפה מוסיקלית חדשה, והמציא למעשה את הרוק הישראלי. בפגישה הראשונה בינו לבין אריק אינשטיין, קורא לו אריק - החיפושית החמישית. ואכן, הלהקה המהוללת ששינתה את העולם בשנות הששים, הייתה מקור השראה והשפעה ליוצר המחונן. עניין נוסף וחשוב אצל חנוך - בזמן שרוב השירים שעסקו ביחסים שבינו לבינה דיברו בעיקר על תקופת החיזור והאהבה, עסק שלום בדבר האמיתי - החיים עצמם.
בסוף שנות השבעים, דרך כוכבו של רוקיסט מהטובים בתולדות הרוק הישראלי: מני בגר, שהחל את דרכו עם להקת "הלהבות" מחיפה, ולאחר מכן התחבר ללהקת "גן עדן". תוך שהוא מחבר לעצמו את רוב החומר, הקליט מני בגר כעשרה תקליטים. איכותו הקולית ויכולת הביצוע שלו, מזכירים זמר רוק מפורסם משנות השבעים, הסולן של להקת "סגול כהה", יאן גילן. באמצע שנות השמונים הגיע מני בגר למעמד של כוכב וזכה לקבל את פרס 'כינור דוד' היוקרתי. שירתו של מני בגר מגוונת מאוד. מצד אחד, בלדות שקטות ורגישות, ומצד שני, ביצועים אנרגטיים של זמר רוק במלוא מובן המילה. בין שיריו הבולטים: 'זה היה ביתי', 'הולך למערב', 'לב שבור', 'שיר השחרור' (בעקבות 'מלחמת לבנון'), 'דואט פרידה', יחד עם גלי עטרי.
אזכיר שתי זמרות נוספות כל אחת בסגנונה: עדנה גורן ורבקה זוהר. עדנה התפרסמה בעיקר כזמרת בסגנון הג'אז: 'מנדלבאום', 'כי מדברות עיניך', 'ואלס ג'אז'. גורן שרה גם את שיר הנושא מתוך הקומדיה הישראלית 'שני קונילמל': 'הוא יהיה לי בעל'.
רבקה זוהר פרצה לתודעת הקהל עוד בהיותה סולנית בלהקת 'חיל הים' ('מה אברך') והמשיכה עם שירי קונסנזוס כמו 'זמר שלוש התשובות', 'חלקת אלוהים', 'על כפיו יביא', 'בן יפה נולד', והשיר, שהחזיר אותה מחוץ לארץ לאחר שהות ממושכת: 'הדרך אל הכפר'.
היסטוריה של הזמר העברי